רשות החדשנות פרסמה מסמך תגובות והמלצות הנוגעות לפרסום אודות "תרומת ענף ההייטק להכנסות המדינה מעבודה ומחברות" שהוציאו רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הניתוח כולל לראשונה בחינה מעמיקה של ההכנסות לקופת המדינה הקשורות להייטק, כולל תשלומי מס הכנסה ומס חברות.
ממצאי הפרסום מצביעים על תרומה משמעותית של ענף ההייטק להכנסות המדינה. בשנת 2020, כרבע מכלל תשלומי המס בישראל הנובעים מחברות ומשכר הגיעו מההייטק. יתרה מזאת, בשנת 2021, השכירים והשכירות בענף ההייטק היו אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה.
מרבית ההכנסות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות הענף, כאשר 85% מההכנסות נובעות ממיסוי על שכרם (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות), ורק 15% ממס חברות. בתקופה של שש שנים, כמעט מאה מיליארד שקל הגיעו מתשלומי מס הכנסה של עובדי ועובדות הייטק, המהווים שליש מתשלומי מס ההכנסה בתקופה זו. כלומר שינויים הקשורים בתעסוקה בהייטק ישפיעו על הכנסות המדינה מהענף באופן משמעותי.
הדו"ח מצביע על פער משמעותי בין עובדי ההייטק לשאר המשק: תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 עמד על 6,966 ₪, פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק. נתון זה משקף את רמות השכר הגבוהות בענף ואת תרומתו המשמעותית להכנסות המדינה.
מחברי הדו"ח מעריכים כי על סמך הגידול במספר המועסקים בהייטק בשנים 2023-2021, במקביל לעלייה בשכר הממוצע בענף, שהמשיך להגדיל את הפער מול השכר הממוצע במשק, ניתן להעריך כי תרומתו הישירה של ענף ההייטק להכנסות המדינה וחלקו בעוגת ההכנסות עלו בשנים אלו.
המלצות רשות החדשנות לצעדי מדיניות כפי שמופיעות במסמך התובנות וההמלצות שמפרסמת היום הרשות בהמשך לפרסום הדו״ח:
- השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטארטאפים: כפי שנעשה בתקציב 2024, יש להגביר את ההשקעות הממשלתיות גם בשנים הקרובות בתשתיות מו"פ ובסטארטאפים הפועלים בתחומי הדיפטק (בהם זמינות הון השקעות פרטי נמוכה), כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל.
- הרחבת בסיס התעסוקה בהייטק: יש לפעול לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק, כגון נשים, החברה הערבית והחברה החרדית, לאורך כל שלבי החיים והקריירה כדי לצמצם פערים ולהגדיל את הרווחה של אוכלוסיות אלה. לצורך כך יש לפעול למתן חינוך איכותי, לרבות לימודי ליבה, לכלל האוכלוסיות בישראל ולהסיר חסמים בפני השתלבותן של אוכלוסיות אלו בהייטק.
- בחינת השפעת החברות הרב-לאומיות: על אף חשיבותן של החברות הרב-לאומיות להייטק הישראלי, אין צורך לייצר מדיניות להגדלת מספרן באופן יזום. עם זאת, יש לבחון הסרת חסמים, במידה ויש כאלו, לפעילותן של חברות רב-לאומיות משמעותיות שטרם פועלות בישראל.
- שיפור תשתיות הנתונים לקביעת מדיניות: יש להרחיב את האיסוף והשימוש בנתונים מנהליים ולשפר את איכותם ועדכניותם. כמו כן, יש ליצור מערך נתונים מנהליים על סקטור ההייטק בהתאם להמלצות ועדת המומחים שפרסמה את המלצותיה ללמ"ס בשנה שעברה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה: אנו מציגים בפעם הראשונה סקירה מקיפה של תשלומי המס השונים של עובדי וחברות ההייטק. ההייטק מהווה "קטר הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו״בולם הזעזועים" של המשק בתקופת משבר, והתובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. הנתונים המפורסמים היום מחדדים את כך שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי – שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.
כמו כן, לאור התרומה של ההייטק להכנסות המדינה ולכלכלה הישראלית, יש חשיבות עליונה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, בדגש על השקעה בתשתיות מחקר ופיתוח ובסטרטאפים בעלי טכנולוגיות עמוקות (דיפטק) בהם קשה יותר לגייס השקעות פרטיות, שהם מנוע הצמיחה העתידי של הענף. הבנה זו באה לידי ביטוי בתקציב 2024, בו הוגדל תקציב ההשקעות של רשות החדשנות בכמיליארד ש"ח. אני מאמין שהשקעה זו תניב פירות משמעותיים בטווח הארוך לכלכלה הישראלית. תוספת משמעותית גם בשנים הבאות, תסייע לנו לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל, לטפח את הדור הבא של חברות ההייטק, ולהבטיח שנמשיך להוביל בחדשנות טכנולוגית ברמה העולמית. יתרה מזאת, היא תתרום להגדלת מעגל המועסקים בהייטק, ובכך תסייע להגדיל גם בעתיד את הכנסות המדינה ולחזק את הכלכלה הישראלית בכללותה".
