הפרויקט כולל הקמת קהילה של מתמללים שמכירים מושגים ביידיש מתקופת השואה ושולטים בשמות מקומות גיאוגרפיים, ניבים ומבטאים
בחלק ממאמץ לשימור עדויות ניצולי שואה והנגשתם לדורות הבאים, חברת ורביט מעמידה את יכולותיה בתחום ה-Verbal Intelligence – בינה מילולית כדי לתמלל יעד שאפתני של 8 מיליון דקות של עדויות של ניצולי שואה, שהם מעל 130 אלף שעות הקלטה.
חלק מעבודת התמלול בפרויקט ימומן על ידי ועידת התביעות ( Claims Conference ), ארגון עולמי שפועל לדאוג לרווחתם של ניצולי השואה, ומטפל בין היתר בהעברת פיצויים מממשלת גרמניה לניצולים. במשך עשורים רבים נאספו עדויות רבות משורדי השואה שהסכימו לשתף את סיפורם, אולם חלק גדול הוקלט באיכות ירודה וכיום מרבית מוסרי העדות הלכו לעולמם, מה שהופך את נושא הזיכרון וההנצחה לחשוב מתמיד.
הפרויקט חייב את Verbit להקים קהילה של מתמללים בשפה העברית, אשר מכירים מושגים ביידיש מתקופת השואה ושולטים בשמותיהם של מקומות גיאוגרפיים באירופה. התמלול עוזר לשימור הידע והפיכת הדאטה לכזה שניתן לקטלג ולחפש בו, ובנוסף תורם להנגשה הגלובלית מכיוון שקל יותר לתרגם קובץ מתומלל למגוון שפות. הפלטפורמה של ורביט מבצעת את התמלול הראשוני באמצעות טכנולוגית זיהוי דיבור אוטומטי ולאחר מכן מתווספת שכבה אנושית אשר עושה תיקונים ומביאה את הקובץ לרמת תמלול גבוהה שיכולה לשמש את הארכיונים לצרכיהם, וכן לבניית תוכניות לימוד גלובליות.
מנכ"ל ורביט, יאיר אמסטרדם: "ראינו אתגר מיוחד לתמלל הקלטות ישנות באיכות לא גבוהה. לצורך זה פיתחנו טכנולוגיה חדשה לניקוי רעשי רקע, שאפשרה לחדש הקלטות בנות עשרות שנים. השאיפה היא לתמלל כ-8 מיליון דקות של עדויות המתועדות בשפות רבות שיאפשרו הנצחה של השואה גם בקרב דור העתיד. פרויקט כזה מלווה בהרגשת שליחות לאומית ומורשת של עם ישראל. ישנה חשיבות עליונה לתיעוד ההיסטוריה על מנת להנגיש אירועים כאלו בישראל ובעולם, כדי לוודא שלא יישנו."
העדויות, שנמסרו בשפות רבות, בניבים מקומיים שונים ועם מבטאים מגוונים, נאספו משמונה ארכיונים בישראל וכן מאוניברסיטת ייל. אחת העדויות שתומללו היא של גיטה סיקוביץ, שנולדה לפני 97 שנים בהרי הקרפטיים בצ'כוסלובקיה. בעדותה היא מתארת איך עברה את תקופת השואה כנערה והצליחה לשרוד את הסלקציות באושוויץ ומחנות העבודה למרות תנאי הרעב המחפיר והקור העז. בעדות, שנמסרה בשנת 2011, היא תארה כיצד אביה, הרב גרינוולד שהיה רב ראשי וראש הישיבה בחוסט, נאלץ להוריד את זקנו. היא מתארת ליל סדר ש"חגגו" והיה מלא בבכי, כיצד הם סולקו מבתי הספר וכיצד נלקחו מהם אפשרויות התעסוקה. כשהמצב התדרדר גורשה משפחתה מעיר מגוריה למקומות שונים. גיטה ואחותה נאלצו לנהל מאבק הישרדות יומיומי על חיי האם. לצד הזוועות מספרת גיטה בעדותה על אנושיות שגילתה, כשאסיר גוי במחנה סייע לה לשרוד, ועל העזרה שקיבלו מהצ'כים בתום המלחמה. העדות נמשכת בתאור הנדודים ברחבי אירופה, בסיוע מבריחי גבולות, תחושת החזרה ההדרגתית לצלם אנוש, המראה המזעזע של חילול ספרי הקודש בביתם ובשוק, כיצד גילתה את תמונת אביה בבית זר והאיחוד המרגש עם בני המשפחה שנותרו בחיים.
"למרבה הצער, בעתיד הלא רחוק, נצטרך לספר את סיפור השואה בעולם ללא ניצולים," אומר גרג שניידר, סמנכ"ל בכיר בועידת התביעות. "עדויות שורדי השואה הן רגישות ביותר. למרות האתגרים הטכניים, כמו אודיו באיכות ירודה, דיאלקטים והדגשות מגוונות, התמלילים חייבים להיות מדויקים ולכן יש חשיבות רבה לטיפול המקצועי שמוענק להן."
לחצו כאן למעבר לעדות של גיטה עם הכתוביות
קרדיט תמונה ועדות: גנזך קידוש השם
