בהמשך למינויים האחרונים של מייק דובי למנכ"ל וניר מקובסקי למנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO), אקווה מחזקת את צוות ההנהלה עם מינויים שמטרתם לשפר את הביצועים, להגדיל את הקרבה ללקוחות ולתמוך בצמיחה ניתנת להרחבה.

מעין ארבילי קודמה מסגנית נשיא Customer Success למנהלת Customer Success ראשית והיא תוביל את המעבר הגלובלי של אקווה למודל מעורבות מונחה-מומחים שנועד להאיץ את בשלות הלקוחות, תוך קידום שימור, התרחבות ומימוש ערך מדיד. לאחר שבנתה והרחיבה את ארגון ה-Customer Success הגלובלי של אקווה, היא מתמחה בהתאמה בין ביצועים טכניים עם הפחתת סיכונים פיננסיים ותוצאות עסקיות אסטרטגיות בקרב הלקוחות הארגוניים של החברה.

הדס פינקלמן מונתה לסמנכ"לית הכספים (CFO) ומביאה עמה מומחיות פיננסית ותפעולית עמוקה אשר רכשה בתפקידי הנהלה בכירים במגזר הטכנולוגיה. בעבר שימשה כסמנכ"לית כספים ב- Clarizen and Leadspace והובילה ארגונים פיננסיים בתקופות של צמיחה מהירה, טרנספורמציה תפעולית וביצועים פיננסיים. להדס רקע בעבודה בחברות SaaS וחברות טכנולוגיה ארגוניות, שם מילאה תפקיד מרכזי בתכנון אסטרטגי, בניית פעילות ניתנת להרחבה והנעת יצירת ערך לטווח ארוך.

איילת המר מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש ומביאה 25 שנות ניסיון גלובלי במובילות בתחום משאבי האנוש, בדגש על בנייה וסיוע לתהליך הצמיחה של חברות טכנולוגיה. איילת הובילה יוזמות גלובליות לפיתוח עובדים וארגונים בחברות טכנולוגיה בצמיחה מהירה וסייעה להתאים את התרבות הארגונית, פיתוח המנהיגות ואסטרטגיית כוח האדם עם היעדים העסקיים. ניסיונה כולל תמיכה בהתרחבות בינלאומית והכוונת ארגונים בתקופות של שינוי וצמיחה.

שון מקגוואן קודם מסגן נשיא לאזור צפון אמריקה למנהל הכנסות ראשי (CRO) ובמסגרת תפקידו, הוא יאחד את אסטרטגיית הכניסה לשוק הגלובלית של אקווה סביב תוצאות לקוחות וערך ארוך טווח. במהלך תפקידו כאחראי על צפון אמריקה, שון חיזק את ביצועי המכירות הארגוניות והרחיב את קשרי הלקוחות האסטרטגיים בשווקים מרכזיים. ניסיונו בבניית צוותי הכנסות בעלי ביצועים גבוהים מציב אותו בעמדה המתאימה לתאם בין מכירות גלובליות, שותפויות ומעורבות לקוחות תחת אסטרטגיית צמיחה מאוחדת.

מאט ריצ'רדס, אשר שימש כסמנכ"ל השיווק בחברה, מונה למנהל תפעול ראשי (COO) ובמסגרת תפקידו, יפקח על התאמה בין-פונקציונלית ומצוינות תפעולית. בתפקידו הקודם, מאט הוביל את אסטרטגיית השיווק הגלובלית של אקווה, תוך חיזוק מיצוב המותג והנוכחות בשוק בתקופה של שינוי משמעותי בתעשייה. בתפקידו החדש, הוא יתמקד בהתאמה תפעולית בין פונקציות המוצר, ההגעה לשוק והלקוחות כדי לשפר את הביצועים ולהאיץ תוצאות מדידות.

מייק דובי, מנכ"ל אקווה סקיוריטי, אמר כי, "ככל שיש האצה בפיתוח תוכנה מבוסס ענן ו-AI, צוותי האבטחה נמצאים תחת לחץ גובר להפחית רעש, לתת עדיפות לחשיפת פגיעויות אמיתית ולמנוע פגיעה בייצור. אקווה ממקדת את המודל התפעולי, את מיקוד ההנהלה ואת ביצועי המוצר שלה כדי לספק שיפורים מדידים בזמן התגובה, יעילות התיקון והגנה על הייצור".

הפוסט אקווה סקיוריטי מודיעה על שורת מינויים בהנהלת החברה הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

Qodo team. קרדיט עומר הכהן

הפלטפורמה של Qodo מבצעת בדיקות קוד באמצעות AI, שמאפשרות לצוותי הפיתוח בחברות לספק תוכנה איכותית ואמינה באופן מהיר תוך עמידה בסטנדרטים הארגונים (governance). גרסת Qodo 2.2 מספקת הבנת הקשר מתקדמת ומערכת בדיקה המשלבת מספר סוכני AI, המתבססים על מידע מהיסטורית הקוד והחלטות PR קודמות. היא מספקת למפתחים משוב מדויק ומוסבר על הקוד, שניתן ליישום מיידי, תוך הפחתת רעש מיותר. 

קודו הוקמה בשנת 2018 על ידי איתמר פרידמן, המשמש מנכ״ל ודדי קרדו, מנהל מוצר ראשי, יזמים עם רקע עשיר בפיתוח תוכנה, למידת מכונה וניהול מוצר. איתמר שימש דירקטור בקבוצת עליבאבא ובעבר מייסד שותף ומנהל טכנולוגי של Visualead שנמכרה לעליבאבא. דדי שימש סמנכ"ל לקוחות בתחום הדאטה סיינס ב-Explorium, ובעבר ניהל קו מוצרים ב-VMware. הם נחשפו בתפקידים השונים לקושי באימות קוד אל מול הגדרות מוצר ולכן החליטו לפתח פתרון מקיף לבעיה.

החברה מעסיקה 115 עובדים בישראל ארה"ב ואירופה ומשרתת מאות חברות, בהן Walmart, NVIDIA, Red Hat, Box, Intuit, Ford Motors ו-monday.com. כספי ההשקעה יאפשרו ל-Qodo להרחיב את פעילותה ברחבי העולם ולהגדיל באופן מידי את צוותי הפיתוח והמוצר בישראל. החברה תאיץ את פיתוח הפלטפורמה שלה שמאפשרת לארגונים לאמץ פיתוח בעזרת AI בהיקף רחב, תוך כדי הקפדה על איכות הקוד, אבטחה, עמידה בדרישות רגולטוריות ושמירה על סטנדרטים ארגוניים.

האצת השימוש ב-AI בתהליכי הפיתוח מביאה לכך שמיליארדי שורות קוד נשלחות מדי חודש לסביבת פרודקשן, כאשר חלק משמעותי מהן נוצר כיום על ידי מודלי שפה גדולים (LLMs). היקף הפעילות הגבוה לא מאפשר למהנדסי תוכנה אנושיים לבצע בדיקות קוד ובקרת איכות. סוכני AI מסוגלים לייצר קוד באופן אוטונומי, אך אינם מבינים באופן טבעי את הסטנדרטים הארגוניים, ההיסטוריה הארכיטקטונית או רמת הסיכון המקובלת בארגון.

בסקר שנערך בקרב 500 מפתחים, 95% ציינו כי הידיעה שהקוד נוצר על ידי AI מאלצת אותם להקדיש מאמץ רב יותר לבדיקה. קרוב למחצית מהם דיווחו כי תהליך הבדיקה כולל כעת בדיקות נוספות, שימוש במדדים שונים וצורך בתיעוד. ככל שקצב יצירת הקוד בעזרת AI ילך ויגבר, כך יגדל גם הצורך הקריטי להבטיח את אמינותו. 

הפוסט חברת Qodo גייסה 70 מיליון דולר כדי להחזיר אמון ושליטה לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

צבי מביאה עמה למעלה מעשור של ניסיון מעשי בתחומי הדאטה, התשתיות ואבטחת המידע. היא שירתה ביחידות טכנולוגיות מובילות, בהן מצפ"ן, ובהמשך מילאה תפקידי הנדסה בכירים ב-AppsFlyer וב-BioCatch, שם הובילה פיתוח של מערכות דאטה רחבות היקף ובזמן אמת, לצד יוזמות AI יישומיות.

את התואר הראשון במדעי המחשב השלימה צבי במהלך לימודיה בתיכון, ובהמשך סיימה תואר שני עם התמחות ב-machine learning.

במסגרת תפקידה החדש ב-Hetz Ventures, תלווה צבי יזמים ותסייע בזיהוי חברות פורצות דרך בתחומי הליבה של הקרן, תוך הבאת פרספקטיבה של מי שבנתה מערכות מורכבות מבפנים ומכירה לעומק את האתגרים הטכנולוגיים של השוק.

חן צבי אמרה: "לישראל יש את כל המרכיבים להפוך למובילה עולמית בתחומי ה-data וה-AI, ואנחנו כבר רואים את זה מתגבש. אחרי שנים של עשייה מהשטח, אני מתרגשת לעבוד לצד היזמים שיגדירו את הקטגוריה הזו ולעזור להם לבנות אותה."

יהודה טאוב, שותף מנהל ב-Hetz Ventures, הוסיף: "חן עשתה בעצמה את מה שהיא משקיעה בו עכשיו. היא בנתה real-time data systems תחת לחץ, בקנה מידה גדול, בתוך חברות שצמחו במהירות. זו זווית ראייה שרוב המשקיעים לא מביאים איתם לעסקת data או AI, וזה בדיוק מה שהיזמים שלנו צריכים מהצד השני של השולחן. בנינו צוות שבו כל משקיע בנה משהו בעצמו. חן מתאימה בדיוק לאתוס הזה.

הפוסט חן צבי מצטרפת ל-Hetz Ventures לחיזוק ההשקעות בדאטה, AI ותשתיות הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

דוח ההון האנושי האחרון בהייטק, שהתפרסם השבוע, מציג תמונה מדאיגה: שיעור הזכאים ל"בגרות הייטק" ירד ל־10.8% בלבד. במקום לעלות ליעד של 15.5%, הפערים בין קבוצות אוכלוסייה גדלו ב-150%. גם האקדמיה, כך נראה, לא מצליחה לייצר את ההון האנושי הדרוש לענף. התפיסה השגויה היא שמדובר במשבר של התיכון והאקדמיה, אך זוהי רק התוצאה. הבעיה האמיתית מתחילה הרבה יותר מוקדם.

מעבר למערכת החינוך: פגיעה בביטחון הלאומי

המשמעות של היעדר כישורים מתמטיים חורגת מגבולות הכיתה ונוגעת ישירות לכלכלה ולביטחון של ישראל. ענף ההייטק אחראי לכ־20% מהתוצר ולכ־57% מהייצוא, ומהווה מקור לכ־30% מהכנסות המדינה ממסים. למרות שהענף מעסיק כ-15% מהעובדים בלבד, השפעתו רחבה בהרבה, במיוחד דרך שרשראות אספקה ושירותים נלווים. כאשר זרם העובדים המיומנים מצטמצם, פרויקטים נדחים והפעילות הכלכלית זולגת לחו"ל.
בתקופת מלחמה, המשמעות עמוקה עוד יותר: אותם כישורים מתמטיים וטכנולוגיים הם התשתית לפיתוח מערכות הגנה, סייבר, מודיעין ופתרונות מבצעיים בזמן אמת. פגיעה בהון האנושי אינה רק האטה כלכלית, אלא שחיקה אסטרטגית ביכולת לשמר יתרון טכנולוגי-ביטחוני.

אפקט הדומינו: כשהרף יורד, הפער נחשף בשוק העבודה

בשנים האחרונות, בצל הקורונה והמלחמות, מערכת החינוך והאקדמיה ניסו להתאים עצמן למציאות המורכבת. הבחינות התקצרו, הדרישות הוקלו והעומס הופחת כדי לאפשר לסטודנטים ולתלמידים "לשרוד" את התקופה. זה מובן ומתבקש, אך בפועל הרף ירד.
תלמידים וסטודנטים עוברים שלבים בלי לבנות עומק אמיתי. כאשר הם יוצאים לשוק העבודה, הפער נחשף במלוא עוצמתו. במקום לפתור את הבעיה מהשורש, הטיפול בה רק נדחה לשלב שבו כבר קשה מאוד לגשר על הפער שנוצר.

הקרב על ה-5 יחידות מוכרע בכיתה ג'

כדי למצוא את שורש הבעיה, עלינו לחזור אחורה. הקושי הראשון של תלמידים עם מתמטיקה צף כבר בכיתה ג'. תלמידים שעבדו עד אז עם אמצעים מוחשיים – אצבעות, ציורים וחפצים – נדרשים לפתע לבצע פעולות מופשטות ולהבין מבנים מספריים שהם לא יכולים לראות או לחוש. ללא תיווך ראוי, נוצרת שם תחושת אובדן שליטה ראשונה.
אלו שצלחו את היסודי מגיעים לחטיבת הביניים. בכיתה ח', עם המעבר ללימודי פונקציות, נדרש שינוי תפיסתי נוסף: תלמידים שהורגלו לחפש "תשובה אחת נכונה" נתקלים בעולם שבו X יכול לקבל אינסוף ערכים. המטרה היא כבר לא "לפתור תרגיל", אלא לזהות חוקיות ולהבין קשרים בין משתנים. תלמיד שלא פיתח גמישות מחשבתית בשלבים המוקדמים, יתקשה לבצע את הקפיצה הזו.
האם זה ריאלי לצפות ממורה בתיכון לקחת תלמיד שמגיע עם חרדה עמוקה ממתמטיקה ולהוביל אותו ל-5 יחידות? ברוב המקרים, התשובה היא לא. בשלב זה הפער הוא כבר לא רק פער של ידע, אלא פער תפיסתי ותודעתי.

מה אנחנו מפספסים?

רוב התקציבים הייעודיים ל"חיזוק המתמטיקה" זרמו בשנים האחרונות לתיכונים, עבור תגבורים וצמצום פערים. זוהי אסטרטגיה שגויה, שמטרתה תיקון עוולות שנוצרות בבתי הספר היסודיים.
אם משרד החינוך רוצה לשנות את השורה התחתונה, הוא חייב להשקיע בנקודת ההתחלה – בגיל שבו נוצרת ההבנה, או לחלופין, החרדה. עלינו לשנות את שיטת ההוראה: פחות נוסחאות ותרגול טכני, ויותר חקר, חידות, ניסוי וטעייה, למידה שמפתחת חשיבה אנליטית ולא רק יכולת ביצוע. תלמידים צריכים לחוות הצלחה דרך פיצוח רעיון, לא דרך חיקוי ושינון.

הזמן הוא השחקן המרכזי

ישראל היא כלכלה המבוססת על חדשנות. בלי מסה קריטית של אנשים שמסוגלים לחשוב בדרך ביקורתית, לפתור בעיות מורכבות ולהתמודד עם אי-ודאות, היתרון היחסי שלנו יישחק. היכולת הלאומית שלנו תפחת.
אם לא נפתח גישה שונה ללמידה כבר מהיסודי, יהיה זה ויתור מראש על הדור שיצטרך להחזיק את הכלכלה והביטחון של ישראל בעשור הקרוב.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת Vedicly

הפוסט טור דעה: המשבר של דור ההייטק הבא מתחיל כבר בביה"ס הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

זינוק בשימוש בזום, ירידה ברשתות החברתיות

על פי נתוני פלאפון, על רקע המעבר הנרחב לפעילות מהבית השימוש באפליקציית Zoom, המשמשת לפגישות וללמידה מרחוק, זינק בחודש האחרון ב-115%, מה שהופך אותה לאפליקציה הצומחת ביותר בתקופה המלחמה. גם השימוש בטלגרם רשם עלייה של 30% לאורך ארבעת השבועות האחרונים, בעוד השימוש ב-X (טוויטר לשעבר) עלה ב-13% בהשוואה לימי שגרה. השימוש בטיקטוק ובאינסטגרם דווקא ירד ב-14% וב-13% בהתאמה.

אפליקציות ניווט ותחבורה רושמות התאוששות חלקית

בתחום התחבורה ניכרת חזרה הדרגתית לשגרה: השימוש ב-WAZE שרשם בשבוע הראשון של המלחמה ירידה של 54% חוזר אט אט לשגרה ורושם ירידה כללית של 28% בשימוש בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ המלחמה. Moovit מציגה התאוששות מתונה יותר, עם ירידה של 48% לעומת 65% בימים הראשונים ללחימה.

ירידה חדה בקניות מחו"ל לצד התחזקות האתרים המקומיים

גם הרגלי הצריכה משתנים כאשר אתרי קניות מחו"ל נפגעים משמעותית:  אתר הקניות Shein רושם ירידה של 58% בשימוש, אמזון עם ירידה של 49%, ואיביי ועליאקספרס עם ירידה של 35% ו-19% בהתאמה. לעומתם אתרי הקניות המקומיים דווקא התחזקו מעט: אתר ואפליקציית שופרסל עלו ב-18% בעוד הגלישה לטרמינל X עלתה ב-15%. 

תחום הפנאי מציג אף הוא ירידה: השימוש בספוטיפיי צנח ב-40%, ChatGPT ירד ב-30% גם השימוש בטינדר ירד ב-10% לעומת ימי שגרה.

עלייה בזמן הצפייה לצד ירידה בצריכת חדשות

עוד עולה מנתוני yes כי שיעור הצפייה בחדשות, שעמד בתחילת המלחמה על כ-80%, ירד בהמשך לרמות של כ-60%-65%. למרות הירידה, מדובר עדיין בהיקפי צפייה גבוהים ביחס לשגרה ומשקף את הרצון של הישראלים לצרוך תכנים מגוונים יותר ואסקפיסטים ככל שהמערכה נמשכת. עוד עולה מנתוני yes כי המערכה מובילה להתחזקות הגאווה והפטריוטיות שלנו שכן נפח הצפייה בתכני מקור ישראלים זינק לאורך המלחמה ב-40% בהשוואה לתקופה שקדמה לה.

עלייה בצפייה בתכני מקור, זינוק בצפייה בשעות הלילה והבוקר

על פי נתוני yes נרשם זינוק של 40% בצפייה בתכני מקור ישראלים. גם הימצאות הילדים בבתים משתקפת היטב בנתוני הצפייה עם עלייה של 48% בצפייה בתכני ילדים בטלוויזיה וזינוק של 85% בתכני הילדים דרך אפליקציית המובייל.

המטחים הליליים מאיראן, לצד הרצון להישאר מעודכנים, הפכו את שעות הלילה הקטנות לאטרקטיביות במיוחד לצפייה, כאשר בין השעות 1:00-4:00 לפנות בוקר נרשם זינוק של 80% לעומת התקופה שקדמה למערכה. גם השהות הממושכת של רבים בבתים באה לידי ביטוי בעלייה של 115% בצפייה בטלוויזיה בשעות הבוקר (8:00-10:00), בהשוואה לימי שגרה.

הפוסט פחות שופינג, יותר זום: כך שינתה המלחמה את הרגלי הדיגיטל בישראל הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

מעבדי Core Ultra Series 3 הם פלטפורמת המחשוב המסחרית הראשונה של אינטל המבוססת על תהליך הייצור המתקדם Intel 18A, וכבר כעת צפויים להשתלב ביותר מ-125 דגמים של מחשבים ארגוניים עבור חברות גדולות, מוסדות חינוך, ממשלות ועסקים קטנים ובינוניים.

פלטפורמת Intel vPro משתדרגת: ניהול, אבטחה ואמינות ברמה חדשה

אינטל מציגה ארבעה שדרוגים מרכזיים המשנים את אופן העבודה של מחלקות המחשוב בארגונים:

1. שיתוף פעולה עם תוכנות הרקע (Certified Apps & Accessories): בעבר, תוכנות אבטחה או ניהול שהיו רצות ברקע היו "חונקות" את המחשב. כעת אינטל עבדה ישירות עם יצרניות התוכנה כדי לוודא שהאפליקציות שלהן לא מבזבזות משאבים מיותרים.

התוצאה: המחשב מתאמץ פחות (ירידה של 59% בעומס על המעבד) וסוללה שמחזיקה הרבה יותר זמן (שיפור של 56% ביעילות האנרגטית).

2. מחשב ש"מתקן את עצמו" (Intel Device IQ): זהו שדרוג משמעותי באינטליגנציה של המחשב. באמצעות בינה מלאכותית (AI), המחשב מסוגל לזהות תקלות או האטה בביצועים עוד לפני שהעובד מרגיש אותן.

התוצאה: המערכת יכולה להציע פתרון או לתקן את הבעיה אוטומטית, מה שחוסך פתיחת קריאות שירות לצוות ה-IT.

3. אבטחה ברמת ה"ברזלים" (טכנולוגיית DTECT): השדרוג כאן הוא במעבר לאבטחה מבוססת AI שקורה בתוך השבב עצמו. בניגוד לאנטי-וירוס קונבנציונלי המסתמך על חתימות קבצים, המערכת המשודרגת מסתכלת על הדרך שבה המעבד מתנהג ומנטרת קוד מכונה (x86) בזמן אמת, תוך העברת עיבוד הנתונים ל-GPU או ל-NPU כדי לא להכביד על ביצועי המחשב.

התוצאה: אם תוכנה זדונית מנסה לפעול, המעבד מזהה את "טביעת האצבע" שלה ועוצר אותה בזמן אמת.

4. ניהול מרחוק בקליק אחד (vPro Fleet Services): שדרוג היכולת של מנהלי מחשוב להשתלט על המחשב גם כשהוא כבוי או כשהמערכת קרסה. השירות החדש משולב כעת ישירות בתוך הכלים של מיקרוסופט (Intune), כך שההפעלה שלו לוקחת דקות בודדות. בעוד שהיכולת לשלוט במחשבים ללא תלות במערכת הפעלה קיימת בפלטפורמת Intel vPro כבר שנים, החידוש המשמעותי כיום הוא מודל ההפעלה: מערכת מבוססת‑SaaS המאפשרת למנהלי IT לחבר פלטפורמות vPro ישירות לענן, ללא צורך בהקמה ותחזוקה של סביבת ענן עצמאית.

התוצאה: התאוששות מהירה מתקלות חומרה או קריסות (כמו בתקלת המחשוב הגלובלית ביולי 2024). האינטגרציה הובילה לאימוץ מהיר, ובתוך חודשים ספורים למעלה מ‑1,300 ארגונים כבר הפעילו את השירות. בנוסף, במעבדי Panther Lake הוטמעה יכולת המאפשרת למנהלי IT להפיץ מחשבים חדשים ללקוחות קצה ללא צורך באתחול הגדרות ידני (Zero-Touch).

הפיתוחים הישראלים שמניעים את הפלטפורמות הארגוניות בכל העולם

על פי אינטל, ארבעה מתוך חמישה ארגונים בוחרים כיום בפלטפורמת vPro עבור מחשבים ארגוניים. נתון זה מדגיש את המשמעות של מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, שלא רק אחראיים על יכולות הליבה של הפלטפורמה בדור החדש, אלא גם מתכננים את "מפת הדרכים" הטכנולוגית שלה לשנים הבאות.

שירות הניהול החדש (vPro Fleet Services) פותח במאמץ גלובלי רוחבי, שבו לצוותים באינטל ישראל הייתה תרומה משמעותית. במרכז הפיתוח בירושלים פותח מנוע ה-CSME המשמש כתת-מעבד עצמאי בתוך השבב ומאפשר שליטה במחשב גם כאשר מערכת ההפעלה אינה פועלת. בנוסף, פותחו יכולות ניהול מרחוק דרך Intel AMT, כולל קישוריות אלחוטית ברמת החומרה, המאפשרת גישה למחשבים גם דרך רשת WiFi ביתית כאשר הם כבויים או תקולים.

את הפעילות מוביל דני רון, סגן נשיא באינטל ירושלים ומוביל תחום Security & Manageability באינטל ישראל, יחד עם אסף השכל המוביל את תחום ההנדסה, ציפי מנדלסון, Principal Engineer והארכיטקטית הראשית של תחום vPro Manageability, אמיר חלפן המוביל את יכולות התקשורת בפלטפורמות vPro, ומרים אנגל המובילה את תחום הנדסת הלקוחות.

"ב‑Panther Lake אנחנו מחזקים באופן שיטתי את אבטחת הפלטפורמה, החל משרשרת האמון, דרך הקשחת ה‑Firmware וה‑BIOS, ועד מנגנוני הגנה מבוססי חומרה", אומר דני רון. "במקביל, פתרון הענן מהווה שדרוג משמעותי עבור לקוחות עסקיים, בכך שהוא הופך יכולות ניהול מתקדמות לנגישות ופשוטות להפעלה בקנה מידה רחב. אנחנו רואים זאת בבירור בקצב האימוץ ובמספר הלקוחות שהצטרפו לפתרון בפרק זמן קצר יחסית".

כרטיסי Arc Pro חדשים: ביצועים גבוהים ל-AI ולתחנות עבודה

אינטל הכריזה גם על כרטיסי המסך Arc Pro B70 ו-B65, המבוססים על ארכיטקטורת Xe2 ומיועדים ליוצרי תוכן, תחנות עבודה ומפתחי בינה מלאכותית. כרטיסים אלו מספקים עד 32 ליבות Xe לצד זיכרון VRAM של 32GB ותאימות חזקה ליישומי תחנת עבודה.

על פי נתוני החברה, ה-Arc Pro B70 מציג ביצועים עדיפים משמעותית על המתחרים בהרצת מודלי שפה ובינה מלאכותית מקומית (Inference):
מהירות תגובה גבוהה עד פי 6.2 בעומסי עבודה מרובי משתמשים (Multi-agent/Multi-user).חלונות הקשר (Context Windows) גדולים עד פי 2.2 למודלים. קצב העברת נתונים (Token Throughput) גבוה ב-85% מהמתחרים, ויחס עלות-ביצועים משופר: עד פי 2 יותר טוקנים לכל דולר בהשוואה למתחרים.

זמינות

מחשבים מבוססי Intel Core Ultra Series 3 צפויים להגיע לשוק החל מ-31 במרץ 2026.

כרטיס Arc Pro B70 יהיה זמין החל מ-25 במרץ 2026 במחיר התחלתי של 949 דולר.

כרטיס Arc Pro B65 יגיע לשוק במהלך אפריל 2026.

מעבדי Intel Xeon 600 לתחנות עבודה זמינים כבר כעת, עם מחירים הנעים בין 499 ל-7,699 דולר, בהתאם לדגם.

הפוסט הכירו את מעבדי Core Ultra Series 3 (18A) החדשים עם פלטפורמה מתקדמת שפותחה גם בישראל הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.

מהיום אפשר לנהל את נפח האחסון ישירות מתוך כל שיחה. בתוך הצ’אט עצמו ניתן לראות אילו תמונות, סרטונים וקבצים תופסים הכי הרבה מקום ולמחוק רק אותם בלי לפגוע בהודעות. כך הסדר נשמר בלי מאמץ מיותר.

משתמשי אייפון יוכלו כעת להפעיל שני חשבונות וואטסאפ על אותו מכשיר, ממש כמו באנדרואיד. זה מאפשר למשל להחזיק חשבון אישי וחשבון עבודה יחד, בלי לרוץ בין מכשירים.

בנוסף, וואטסאפ סוף סוף מאפשרת להעביר היסטוריית שיחות גם בין אייפון לאנדרואיד, צעד שהרבה משתמשים חיכו לו מזה תקופתה.

ולמי שאוהב כלים חכמים, מגיעים גם יכולות AI חדשות. אפשר לערוך תמונות ישירות מהצ’אט בעזרת Meta AI, כמו הסרת פרטים לא רצויים, שינוי רקע או הוספת סגנון. כלי כתיבה חדש יכול להציע ניסוחים להודעות בהתאם להקשר ולחדד את המסר לפני השליחה. הכלים זמינים רק במדינות שבהן שירותי Meta AI פעילים.

כל העדכונים יופצו בהדרגה לכל העולם בשבועות הקרובים.

הפוסט וואטסאפ מתחדשת: שני חשבונות, מעבר קל בין מכשירים ושילוב כלי AI הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה TechZ.