המחקר, שנערך על ידיCallan Consulting בשיתוף 18 חברות טכנולוגיה גלובליות, מצביע על שינוי מהותי: מעבר מ-AI ככלי ניסיוני לשימוש בו כסטנדרט תפעולי בתהליכי השיווק בארגון. על פי נתונים עדכניים, כ-91% מאנשי השיווק כבר משתמשים ב-AI, כחלק מהעבודה השוטפת שלהם, לעומת 63% בלבד בשנה שעברה, מה שממחיש עד כמה הטכנולוגיה הפכה לסטנדרט תפעולי. במקביל, כ-45% מהארגונים כבר משלבים AI בשלושה תחומים עסקיים או יותר.

על פי דו"ח State of AI in Technology Marketing 2026 , המבוסס על ראיונות עומק עם מנהלי שיווק בכירים בעולם (CMOs), טכנולוגיית AI משולב כיום בתהליכים מרכזיים, החל מפיתוח תוכן ומחקר שוק ועד אופטימיזציה של קמפיינים וניתוח ביצועים. במקביל לאימוץ המואץ, המחקר מצביע על שינוי מהותי נוסף: מעבר מ- AI ככלי ניסיוני לסטנדרט ארגוני, לצד התרחבות השימושים לאורך כל מחזור חיי השיווק, הופעת חברות שנולדו לעידן זה ובנו את פעילותן סביב ה- AI מלכתחילה.

עם זאת, לצד ההתקדמות, מנהלי שיווק מצביעים על פער מתמשך בין היקף השימוש ב AI – לבין היכולת להפיק ממנו ערך עסקי ממשי. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא איכות הדאטה, כאשר בעיות של חוסר עקביות, נתונים לא עדכניים והיעדר מדיניות פוגעות ביכולת לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה, ורק מיעוט מהארגונים מגדירים את עצמם כבעלי בשלות דאטה גבוהה.

לדברי גבי בוקו, סמנכ"לית השיווק של נטאפ העולמית: "כאשר הדאטה נקי, נגיש ואמין, צוותי שיווק מפסיקים לנהל כאוס ומתחילים לקבל החלטות. זה הרגע שבו מתחילים לייצר אימפקט עסקי אמיתי."

לדברי אד קולן, מנכ"ל חברת המחקר Callan Consulting : "השינוי המרכזי הוא בכך שבינה מלאכותית כבר אינה נתפסת ככלי משלים אלא כבסיס לפעילות השיווק. זאת לצד עלייה במודעות לסיכונים שבהסתמכות יתר על הטכנולוגיה ולחשיבות המתמשכת של שיקול דעת אנושי, יצירתיות ומשמעת מקצועית. בהסתכלות קדימה, מנהלי שיווק צופים העמקה נוספת של השימוש בטכנולוגיה זו, כולל מעבר לשימושים מתקדמים כמו Agentic AI, איחוד מערכות טכנולוגיות והתאמת אסטרטגיות תוכן גם למערכות קבלת החלטות מבוססות AI. על רקע זה, המסקנה המרכזית עבור ארגונים היא שהאתגר כבר אינו עצם אימוץ הטכנולוגיה, אלא היכולת לבנות תשתית נתונים אמינה, מאובטחת ואחודה שתאפשר להפיק ממנה ערך עסקי לאורך זמן".

הפוסט אשליית ה-AI בשיווק: זאת המלכודת שממתינה לחברות ללא דאטה איכותי הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

בשנתיים האחרונות נדמה היה שאין שיחה ארגונית שלא נפתחת עם התייחסות לבינה מלאכותית. מצגות, כנסים והצהרות הנהלה הבטיחו מהפכה, אך בפועל רבות מהיוזמות נתקעו בשלב הביצוע. לא משום שהטכנולוגיה לא בשלה, אלא משום שהבסיס שעליו היא נשענת הוזנח. בזמן שארגונים התחרו על אימוץ כלים חכמים, הנתונים עצמם נותרו מפוזרים, לא מנוהלים ולעיתים גם לא מוגנים. לקראת 2026 מתברר שהשאלה האמיתית אינה מי משתמש בבינה מלאכותית, אלא מי באמת שולט בנתונים שלו.

כדי להבין מדוע זה קרה, צריך לחזור לאחור. בעשור האחרון הצטברו כמויות עצומות של מידע, אך במקרים רבים הן יצרו מורכבות ולא יתרון. נתונים שהתפזרו בין מערכות שונות, עננים וספקים הפכו מחומר גלם אסטרטגי לחסם תפעולי. בתוך המציאות הזו מתגבשת הבנה רחבה: מי שיצליח לפשט את שכבת הנתונים, לאחד אותה תחת כללים ברורים של ניהול ואבטחה ולהפוך אותה לנגישה ושימושית, יוכל להפיק ערך אמיתי מהטכנולוגיות המתקדמות. התובנה הזו באה לידי ביטוי גם באופן שבו ארגונים מתייחסים כיום לבינה המלאכותית עצמה. לאחר שלב ההתרגשות, ניכרת תזוזה ברורה לשלב הביצוע. יותר ויותר ארגונים מבינים שהבעיה אינה היעדר מודלים מתקדמים, אלא תשתית נתונים שאינה מוכנה לעבודה בקנה מידה רחב. מערכות חכמות תלויות בנתונים איכותיים, מסודרים ומפוקחים – ללא ניהול נתונים נכון, גם הכלים המתקדמים ביותר מתקשים לספק תוצאות יציבות ואמינות.

אותו היגיון משפיע גם על הדרך שבה ארגונים בוחנים מחדש את אסטרטגיית הענן שלהם. לאחר שנים של מעבר מואץ לעננים ציבוריים, מתקבלות כיום החלטות זהירות יותר לגבי היכן נכון להריץ כל עומס עבודה. שיקולים של רגולציה, פרטיות וריבונות מידע מובילים לשילוב בין סביבות מקומיות לעננים שונים. בתוך המציאות הזו, ניהול נתונים אחיד הוא שמאפשר רציפות תפעולית, בלי קשר למיקום הפיסי של המידע. הצלחה בענן נמדדת פחות בעלויות ויותר ביכולת להפיק ערך עסקי מהנתונים עצמם. גם בתחום אבטחת הסייבר מתחדדת אותה מסקנה. ההבנה היא שהגנה על מערכות אינה מספיקה עוד. מתקפות הפכו מורכבות יותר וכוללות גניבה, סחיטה ושימוש חוזר במידע. לכן, ארגונים מחפשים יכולות זיהוי מוקדם של חריגות, תגובה אוטומטית ושחזור מהיר של נתונים נקיים. גם כאן, ניהול הנתונים הוא המפתח: שליטה בהרשאות, מעקב אחר שינויים והבנה של מקור המידע הם תנאי בסיס לחוסן דיגיטלי.

מאחורי הקלעים, כל ההתפתחויות הללו נשענות על שינוי עמוק בתשתיות הארגוניות. במקום מערכות קשיחות, ארגונים עוברים למבנים גמישים המאפשרים להתאים מהירות עבודה או נפח אחסון לפי הצורך, בלי להקים מערכות חדשות בכל שינוי. במקביל, גוברת השאיפה לראות את כלל הנתונים כמאגר אחד רציף, גם כאשר הם פרוסים בין אתרים ועננים שונים. עבור המשתמשים והיישומים, המיקום הופך לשולי והניהול למרכזי.

המסקנה ברורה. שנת 2026 לא תהיה שנת פריצת דרך טכנולוגית חדשה, אלא שנת הבשלה. הבינה המלאכותית לא נעלמת, אך היא מפנה מקום לשאלה עמוקה יותר: מי באמת שולט בנתונים. ארגונים שישקיעו בניהול נתונים חכם, פשוט ומאובטח יוכלו לממש חדשנות, לפעול בביטחון ולהגיב מהר לשינויים. בעולם שבו הכול מבוסס על מידע, ניהול הנתונים הוא כבר לא תשתית שקטה, אלא מנוע ההכרעה.

כותב המאמר: שלומי פרייס, מנכ"ל נטאפ ישראל

הפוסט מאמר דעה: "השאלה אינה מי משתמש ב-AI, אלא מי שולט בנתונים" הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

ככל שה-AI  הופך מניסויי פיילוט ליישומים קריטיים, ארגונים זקוקים בדחיפות לתשתיות אמינות ומהירות שיכולות להפוך את הנתונים שלהם למוכנים לשימוש. 

הפתרון המרכזי מורכב ממערכות האחסון NetApp AFX ושירות NetApp AI Data Engine (AIDE). מערכת ה-AFX היא מערך אחסון All-Flash ברמה ארגונית, המיועד לעומסי עבודה תובעניים של AI. המערכת מספקת ביצועי שיא בקנה מידה עצום של אקסהבייט (Exabyte) ותאפשר הפרדה בין יכולות האחסון ובין הביצועים, מה שמבטיח גמישות, מהירות ועמידות. לצד זאת, NetApp AI Data Engine הוא שירות נתונים חכם ומאוחד שתפקידו לפשט את כל הטיפול בנתונים עבור מערכות AI.

ה-AIDE פועל כמנוע הכנה: הוא אוסף את הנתונים, מכין אותם באופן אוטומטי לשימוש ומבטיח שהם תמיד מאובטחים, עדכניים וזמינים ליישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI).

"האבולוציה של ה-AI דורשת היום מהארגונים לא רק טכנולוגיה, אלא פלטפורמה אמינה שמאיצה ערך עסקי," אמר ארז גל-חן, CTO ב-NetApp ישראל. "השילוב של AFX ו-AIDE מאפשר ללקוחות שלנו לקצר את הדרך בין הנתונים לתובנות באופן דרמטי. במקום להתעסק בניהול תשתיות ובמעבר נתונים, הם יכולים להתמקד בחדשנות, להשיג יתרון תחרותי וליישם בינה מלאכותית בקנה מידה רחב, בבטחון ובגמישות מלאה בסביבה היברידית."

שילוב שני הפתרונות יוצר פלטפורמה אחידה שמחברת את כל אוצר הנתונים הארגוני – בכל מקום שהוא נמצא ומבטיח שהוא מוכן לשימוש ב-AI באופן מיידי.

הפוסט נטאפ חושפת תשתית אחסון חדשנית ל-AI הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

בעשור האחרון, הפכה הבינה המלאכותית לסמל המוביל של קידמה, צמיחה והזדמנויות עסקיות. מהפכת ה-AI לא עוצרת, אך מתחת לפני השטח הולכת ומתרחבת דילמה סביבתית שקטה, שמציבה בפני הכלכלה הגלובלית והישראלית סימני שאלה כבדים. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם השנה חשף: שליחת 25 שאילתות לצ'אטבוט דוגמת ChatGPT צורכת כחצי ליטר מים – רק לצורך קירור השרתים שמפעילים אותו. באותה עת, מרכזי הנתונים (Data Centers) ברחבי העולם דורשים כמויות חשמל עצומות, לעיתים ברמה שנתית הזהה לצריכת חשמל של מדינה בינונית. המרוץ לחדשנות טכנולוגית הפך, כמעט מבלי שנשים לב, למרוץ צריכת משאבים חסר גבולות. עם עליית הפופולריות של מודלים גנרטיביים ודאטה עצום, גם ישראל מצטרפת לדילמה הזו – בין שאיפה להיות בחזית החדשנות, לבין אחריות סביבתית והקפדה על צריכת משאבים חכמה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2023, צריכת החשמל של מגזר ה-ICT  (טכנולוגיות מידע ותקשורת) בישראל הגיעה לכ-8% מכלל צריכת החשמל במשק והצפי הוא להמשך עלייה ככל שמרכזי דאטה חדשים מוקמים, בהובלת מגזרי הפינטק, הבריאות והביטחון. במקביל, נתוני רשות המים מצביעים על עלייה בשימוש במים לקירור מתקנים טכנולוגיים, מגמה שצפויה להחריף עם כניסת מערכות AI מתקדמות, שדורשות כוח מחשוב אדיר. בישראל כבר קיימים למעלה מ-20 מרכזי דאטה גדולים, בהם תשתיות של ענקיות בינלאומיות לצד שחקנים ישראליים ומספרם צפוי להכפיל את עצמו תוך חמש שנים.

בעולם, המחוקקים לא נשארים אדישים: האיחוד האירופי החל לקדם תקנות, שמחייבות חברות טכנולוגיה לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של מערכות בינה מלאכותית ולבצע התאמות בשרשרת האספקה. בצרפת פותח סטנדרט ראשון מסוגו למדידת השפעות סביבתיות של מערכות AI ואילו בארה"ב כבר מדברים על הגבלת צריכת חשמל למרכזי דאטה חדשים. בישראל, עדיין אין רגולציה ממוקדת לנושא, אך ברור כי המגמה העולמית תגיע גם אלינו וייתכן שבעוצמה רבה. המשמעות היא שחברות וארגונים יצטרכו להשקיע לא רק בפיתוח טכנולוגי, אלא גם בפתרונות חכמים לניהול דאטה, אופטימיזציה של תהליכים והפחתת בזבוז אנרגטי. בהעדר התאמה, ישראל עלולה למצוא את עצמה משלמת מחיר כבד, הן בסביבה, הן בתדמית הבינלאומית והן ביכולת להתחרות בשווקים המובילים.

הדילמה איננה טכנולוגית בלבד, אלא עסקית ואסטרטגית: חברות ישראליות שיתעדפו יעילות סביבתית, שימוש חוזר במידע וניהול נכון של תשתיות, יהיו ערוכות יותר לעידן החדש ויהפכו לאטרקטיביות לא רק ללקוחות אלא גם למשקיעים ורגולטורים בינלאומיים. המרוץ לאינטליגנציה וגם לקיימות רק מתחיל וההחלטות שנקבל היום יעצבו את מפת החדשנות של ישראל בעשור הקרוב.

אולי יעניין אותך גם:

הפוסט מאמר דעה: הבינה המלאכותית כובשת את העולם, אבל שורפת לנו את העתיד? הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

מחלקות בארגונים שואפות לייעל תהליכים באמצעות כלים מבוססי AI בין אם מדובר באוטומציה של טיוטות חוזים משפטיים, התאמה אישית של חוויית לקוח, חיזוי תחזוקה במפעלים או ניתוח מידע שיווקי בזמן אמת.

על רקע זה, שיתוף פעולה חדש בין נטאפ (NetApp) ואינטל נועד לפרוץ את החסמים שמונעים מיחידות עסקיות להטמיע AI בצורה פשוטה, מאובטחת ומשתלמת. הפתרון שפותח – NetApp AIPod Mini מאפשר לארגונים להשתמש בבינה מלאכותית במודל קומפקטי ויעיל – ללא תלות בתשתיות מורכבות או צוותי פיתוח ייעודיים.

המערכת מבוססת על עיבוד נתונים מקומי מאובטח – העיבוד מתבצע בתוך הארגון עצמו, על גבי השרתים המקומיים ולא בענן ציבורי, תוך שימוש באמצעי הגנה מתקדמים. בנוסף, הפתרון החדש מאפשר ניהול נתונים חכם ויכולות מתקדמות של Intel Xeon עם תהליכי עבודה מוכנים מראש, כך שהצוותים העסקיים יכולים להפעיל AI על הדאטה הארגוני הפנימי – תוך שמירה על פרטיות והתאמה רגולטורית.

"עסקים לא צריכים לבחור בין חדשנות לנגישות", מסר ארז גל-חן, CTO בנטאפ ישראל. "עם פתרון כמו AIPod Mini, כל מחלקה בארגון יכולה להתחיל להפיק ערך מבינה מלאכותית – מבלי להקים פרויקט מורכב."

הפוסט שילוב חכם ובטוח: כך ארגונים יכולים להטמיע AI בלי לחשוש הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

כתב: שלומי פרייס, מנכ"ל חברת NetApp ישראל

תחום הטכנולוגיה עומד בפני שינויים משמעותיים בשנת 2025, עם השפעות שישפיעו על מגוון רחב של תעשיות ותחומים. על פי תחזיות עדכניות, השנה הקרובה תביא עמה מגמות שיאתגרו את הציפיות הגבוהות של השנים האחרונות וידרשו גישה מעשית וזהירה יותר מצד ארגונים.

להלן המגמות המרכזיות, כפי שצפויות לעצב את עולם הטכנולוגיה בשנה הקרובה:

גיוון וסטנדרטיזציה
ארגונים ממשיכים לשלב סביבות טכנולוגיות מגוונות- ממערכות וירטואליות ועד אפליקציות מבוססות קונטיינירים. הנטייה לביזור במספר ספקי ענן שונים תוך ריבוי מערכות יוצרת מורכבויות בניהול, אבטחה ותפעול. בשנת 2025, צפויה עלייה במגמת הסטנדרטיזציה של שכבות השירות, שתאפשר לארגונים להפחית עלויות ולשפר את האבטחה והיעילות.

עלייה בביקוש לאבטחה כשירות
האיום הגובר מצד מתקפות סייבר והחמרת הרגולציה מניעים יותר חברות לאמץ שירותים בתחום התאוששות מאסון (DRaaS) פתרונות אלו מספקים מענה חיצוני לניהול נתונים במצבי חירום ומציעים לארגונים שקט נפשי תוך שמירה על המשכיות עסקית.

AI: מהייפ למציאות
בעוד שהבינה המלאכותית הפכה למוקד עניין בשנים האחרונות, 2025 צפויה לסמן שינוי בגישה כלפיה. פרויקטים רבים בתחום לא עומדים בציפיות הגבוהות, והדבר מוביל לביקורת ולבחינה מחודשת של יעדי השימוש בטכנולוגיה. במקום "רק AI", חברות יתחילו לשלב אותה בגישה מחושבת וממוקדת, תוך הגדרת תוצאות מצופות ומדידות.

אתגרי תשתית רחבי היקף
הצורך בתשתיות נתונים מתקדמות הופך לעניין דחוף, במיוחד לנוכח הביקוש הגובר למרכזי נתונים שיכולים לתמוך בטכנולוגיות חדשניות. מדינות רבות מתמודדות עם מחסור בכוח חשמלי, מים ומשאבים נוספים הדרושים להפעלת מערכות אלו, מה שעלול להאט את הפיתוח הטכנולוגי העולמי.

פסולת נתונים: משאב לא מנוצל
האובססיה לאיסוף נתונים ככלי לשיפור AI מובילה לעומס מידע, כאשר חלק ניכר ממנו נותר חד-פעמי וחסר תועלת. בשנת 2025, חברות ישקיעו יותר מאמצים באסטרטגיות להפחתת "פסולת נתונים", על ידי ניהול חכם וממוקד יותר של המידע שלהן.

שקיפות וקיימות בענן
המודעות ההולכת וגוברת להשפעות הסביבתיות של תעשיית הטכנולוגיה דוחפת את ספקי הענן להפוך לשקופים יותר במאמצי הקיימות שלהם. רגולציות חדשות עשויות לגרום לחברות להעדיף ספקי ענן עם גישה ידידותית יותר לסביבה, מה שידרבן את השוק לכיוונים בני קיימא.

לסיכום, המגמות הצפויות לשנת 2025 מצביעות על שינוי גישה ברור בעולם הטכנולוגיה. המעבר מהייפ למציאות בבינה מלאכותית, הצורך בניהול נתונים והשינויים בתחומי האבטחה והקיימות – כל אלו ידרשו מחברות גמישות ותכנון אסטרטגי. עבור השוק הישראלי, שמוביל לא מעט חידושים טכנולוגיים, מדובר בהזדמנויות ואתגרים כאחד. המיקוד המתחדש בבינה מלאכותית ובתחום הקיימות מציב דרישות חדשות לחברות המקומיות, שיתמודדו עם הצורך בתשתיות נתונים מתקדמות ושמירה על יכולת תחרותית בשוק הגלובלי. ישראל עשויה להוביל בכמה מהמגמות הללו ולנצל את השינויים לטובתה

הפוסט מאמר דעה: המגמות שיעצבו את עולם הטכנולוגיה ב-2025 הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.

תקופת האביב מסמלת לנו תקופה של התחדשות והתרעננות. זוהי הזדמנות נהדרת כדי לבצע זאת גם בארגון. על כל מנהל לעשות מידי פעם קצת סדר ארגוני לייעול תפעול הארגון שגם ישפיע על ביצועיו.

החלטה מרכזית כזו שארגונים נדרשים אליה בשנים האחרונות היא ההחלטה על המעבר לענן וחלוקת האחסון של הנתונים בארגון – בארגון עצמו, בענן פרטי, ציבורי או היברידי. על מנהלי הארגון לבחון אלו מערכי מחשוב ונתונים יש להשאיר בארגון ומה ניתן לנקות החוצה.

איך מרעננים ומנקים את הנתונים בארגון? הצעד הראשון הוא הערכת משאבי המחשוב בארגון עצמו וגם בענן וכיצד משתמשים בהם. לצורך כך נדרשים פתרונות ניהול לחיזוק הנראות והניצול של השירותים השונים. הצעד השני הוא ניתוח השימוש במידע ובנתונים, היכן הם מאוחסנים וכמה הם פעילים. 68% מהמידע הוא מה שנקרא "מידע קר", כלומר מידע שלא משתמשים בו או משתמשים בו לעיתים רחוקות, כך שלמעשה הוא כמעט ואינו מייצר ערך לארגון. הפתרון הוא לא אחסון של פחות מידע, אלא שימוש נכון במידע בכדי לעצב את המודלים העסקיים החדשים. הצעד השלישי הוא הנעת המידע החשוב לפלטפורמות זולות בין אם בענן או בדטה סנטר הארגוני, מאחר ובאופן זה ניתן להיות יעילים יותר ולהפחית עלויות בצורה משמעותית. הצעד האחרון הוא שימוש יעיל יותר באחסון הארגוני ובדאטה סנטר.

המצב הגלובלי הכלכלי הנוכחי מצריך פתרונות יצירתיים וחדשניים וחשיבה מחודשת על הנתונים, תוך כדי שקיפות והתייחסות למעגל החיים של המוצר שהארגון מייצר. שימוש נכון בנתונים יכול להוביל לערך מוסף רב לארגון ולקדם את המטרות העסקיות שלו. בנוסף, חשוב לזכור שפעולה חד פעמית של העברת הנתונים לענן אינה מספיקה. כשם שהבית שאנו מתגוררים בו הוא דינאמי ונכנסים אליו ויוצאים ממנו מוצרים שונים במשך השנה ולכן יש צורך בבדיקה לפחות פעם בשנה מה מתאים לנו ומה צריך לשנות, כך גם הארגון זקוק לכלי ניתוח וניהול מידע שידגישו את הנתונים שהארגון מייצר, מספק או שומר ולהצביע על הדרך שבה הנתונים יכולים לתרום בדרך הטובה ביותר לניהול הארגון.

עליית הנתונים הזמינים גרמה גם לעלייה בכלי ניקוי נתונים, המשתמשים בבינה מלאכותית (AI) כדי לחסוך לארגונים כמויות אדירות של זמן ומשאבים.

על פי מחקר של פורסטר מתקפות נגד תשתיות קריטיות ושרשרות אספקה של ארגונים עלולות לגרום נזק של מיליוני דולרים ולפי מחקר של נטאפ, 87% מהמנהלים הבכירים בארגונים מגדירים את מתקפות הכופרה כאיום מס' 1 או כאחד האיומים הגדולים על הארגונים שלהם. לאחרונה הכריזה החברה על פתרונות מבוססי AI גם להתמודדות עם מתקפות כופרה בזמן אמת. מדובר בפתרונות ראשונים מסוגם למערכות האחסון. הפתרונות משולבים במערכתONTAP ומזהים בזמן אמת סוגים חדשים של מתקפות כופרה ברמת דיוק של 99%ומאפשרים שיקום עומסי עבודה להתבצע תוך דקות.

באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית החברה נוקטת בגישה אגרסיבית ופרואקטיבית להגנה על הדאטה של לקוחותינו בפני מתקפות סייבר. נטאפ הינה חברת האחסון הראשונה בעולם שמספקת בצורה מפורשת אחריות פיננסית לפתרונות המתמודדים נגד מתקפות כופרה.

אולי יעניין אותך גם לקרוא:

הפוסט לקראת פסח: בינה מלאכותית מסייעת גם בניקוי והגנה על הנתונים בארגון הופיע לראשונה ב-חדשות טכנולוגיה ובינה מלאכותית TechZ.