סמנכ"ל משאבי האנוש של חברת NVIDIA ישראל גדעון רוזנברג. צילום: גיל נוימן
ועידת החינוך של מכללת אורנים, שהציבה בחזית את שילוב ה-AI במערכת החינוך, התקיימה בימים האחרונים בחיפה בנוכחות מאות נשות ואנשי חינוך.
דוברת מרכזית בוועידה הייתה שרת החינוך לשעבר והמשנה לנשיא מכללת אורנים ד"ר יפעת שאשא ביטון, שהדגישה את הצורך ברפורמה מקיפה ועמוקה במערכת החינוך, הכוללת התייחסות נרחבת גם לשינויים הטכנולוגיים.
"נדרשת מהפכה של ממש", אמרה שרת החינוך לשעבר, "אנחנו צריכים להתאים את שיטות הלימוד בכיתה למציאות המשתנה. לבנות את המערכת כך שתהיה מספיק גמישה כדי לאפשר את השינויים לאורך השנים הבאות.למידה עצמאית, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית, אלו כישורים שנבנים על בסיס למידה של תוכן שאנחנו חייבים לטפח".
באשר לשילוב ה-AI במערכת החינוך "השימוש ב-AI הוא לא מטרה בפני עצמה. הוא עוד כלי שאמור לשרת את תהליכי הלמידה שלנו. הוא לא יחליף את היצירתיות שלנו ושל התלמידים. צריך ללמד את הילדים שימוש נכון בכלי הבינה המלאכותית".
פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, התייחס בהרחבה לאתגרים של מערכת החינוך בעידן ה-AI. "מבחינת דרכי הוראה, הדגש צריך לעבור לפיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. אנחנו צריכים לפתח אנשים חושבים. אם לא נעשה את זה בזמן,קיים סיכון לירידת ביצועים משמעותית בקרב תלמידים וסטודנטים, כיוון שהדור הצעיר יפתח תלות מוגזמת בכלי הבינה המלאכותית. חייבים לשים את הפוקוס על הקניית מיומנויות, אחרת תהיה לנו רגרסיה משמעותית".
יו"ר הות"ת התייחס לשינוי הצפוי בתחומי הקריירה הנובע באופן ישיר ממהפכת ה-AI. "צריך להיערך לתחלופה גבוהה. אנשים לא יישארו בתחום קריירה ספציפי לאורך זמן רב. הדגש יעבור למיומנויות, הידע יהיה זמין וישתנה".
לדבריו של פרופ' מויאל, "האתגר הלאומי הוא לא להקנות מיומנויות לאורך הדרך. מיומנויות צריכות להיות התוצר של ההליך החינוכי. כשדנים בהכשרת מורים שיעצבו פה את דור העתיד, צריך קודם כל להגדיר את דמות הבוגר של מערכת החינוך. להגדיר את המיומנויות שיש בדמות הבוגר כתוצר למידה בקורסים. אני מסתכל על כל הרצף החינוכי – מהגיל הרך ועד שוק התעסוקה – צריכים לשבת ביחד, כל הגורמים הרלוונטיים, ולהגדיר דמות בוגר מוסכמת".
גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי אנוש חברת NVIDIA ישראל, הרחיב על דמות המורה בעידן ה-AI: "לכולנו יש את הצורך להבין את העולם של בינה מלאכותית. כולנו מבינים שאנחנו חיים בתוך מהפכה שמשפיעה על כולנו. מורה על הוא תלמיד על, כל הזמן מחדש, מתחדש ולומד. אם בעבר המורה שימש מקור הידע, בעתיד הוא יהיה המכוון.המורה החדש יהיה זה שייקח את ה-AI וישתמש בו להמציא לעצמו כישורים ויכולות שלא היו לו בעבר. כוח העל האמיתי של מורה יהיה להיות תלמיד על. לא מי שמעביר את העבודה למכונה, אלא מורה שה-AI מאפשר לו ללמוד יותר, לראות יותר, להגיע ליותר תלמידים, ולהיות פנוי יותר להוראה".
פרופ' שמעון עמר, נשיא מכללת אורנים, אמר בפתיחת הוועידה כי "האתגר הגדול העומד בפנינו הוא להבטיח שהבינה המלאכותית לא תפגע ברמה האנושית, האינטלקטואלית והרוחנית של תלמידי ישראל, זהו כלי שמשרת ומאיץ את הסקרנות ומפתח את החשיבה העצמאית. נהפוך אותה להרחבה של המוח האנושי. על מערכת החינוך לרתום את הבינה המלאכותית להעמקת הברק בעיניים, לפתח חשיבה ביקורתית, לחזק את החוסן הנפשי ולהעמיק את עמוד השדרה המוסרי והערכי".
פרופ' עמר הרחיב גם על דמות המורה בעידן ה-AI: "המורה של שנת 2035 הוא קודם כל מנהיג חינוכי, מפתח פדגוגיות חדשניות, מעצב ומתאים סביבות למידה, משעבד את הטכנולוגיה לצרכיו, מקנה ערכים ומהווה מודל לחיקוי".
לדבריו, "הכשרת המורים בישראל חייבת לעבור מהפכה מתוכננת ומתוקצבת תחת רגולציה דומה, בשיתוף מלא עם משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב. כל אלו ביחד צריכים להציב רמות גבוהות של מצוינות ומחקר יישומי, להפיל חומות מלאכותיות, בין מערכת החינוך התעשייה, החברה והקהילה, ולצייד את המכללות להכשרת מורים בתקציבים מתאימים, ליזמות EdTech.
המטרה היא לאומית חברתית וכלכלית. מערכת החינוך אינה עוד סעיף בתקציב. החינוך הוא התשתית החברתית, הלאומית והכלכלית של מדינת ישראל. כדי שהמשק הישראלי, ההייטק, המדע והחברה ימשיכו להוביל, אנו זקוקים לבוגרים בעלי גמישות מחשבתית, מנהיגות ויכולת פעולה בתוך חברה מגוונת ומורכבת. רפורמות על הנייר אינן מספיקות, האתגר הוא להיות אמיצים מספיק כדי לשנות את התפיסה ואת המבנה של המערכת עצמה".
