משרד הרווחה והביטחון החברתי ומערך הדיגיטל הלאומי משיקים מהלך חדש אשר יקל על עובדות ועובדים סוציאליים לתת שירות יעיל ומהיר יותר במערך שירותי הרווחה במדינת ישראל ויפחית את עומס המשימות האדמיניסטרטיביות.

במסגרת המהלך הושקה במשרד הרווחה סביבת AI ארגונית מאובטחת המפעילה צ'אט ייעודי חדש תחת השם "רווח", המאפשרת לעובדי המשרד להשתמש בכלי בינה מלאכותית בסביבה ממשלתית סגורה ומאובטחת, המותאמת גם לעבודה עם מידע רגיש. לצד הצ'אט הארגוני פותחו סוכני AI ייעודיים המסייעים לעובדים לאתר במהירות נהלים, חוקים, תקנות וזכויות, לקבל תשובות בשפה טבעית ולהגיע למידע הרלוונטי בתוך שניות, במקום להשקיע זמן רב בחיפוש בין מסמכים ומאגרי מידע.

במשרד הרווחה מדגישים כי המערכת אינה מיועדת להחליף את שיקול הדעת המקצועי של העובדים הסוציאליים, אלא להפך, מטרתה להפחית את העומס הטכני והבירוקרטי המוטל עליהם, כדי שיוכלו להקדיש יותר זמן לליווי המטופלים ולקבלת החלטות מקצועיות.

כך למשל, אחד היישומים המשמעותיים שנמצאים בפיתוח מתקדם הוא סיוע בכתיבת תסקירי קצין מבחן – מסמכים מקצועיים המוגשים לבתי המשפט ועשויים להשפיע על החלטות מהותיות בעניינם של נאשמים. כיום הכנת התסקירים כרוכה בעבודה ידנית ממושכת של איסוף, ארגון ועיבוד מידע, ולעיתים אורכת שבועות בשל עומסי העבודה. במסגרת הפיתוח, הבינה המלאכותית מסייעת בביצוע החלקים הטכניים של התהליך, כמו ריכוז המידע, ארגונו והכנת טיוטה, בעוד שהניתוח המקצועי, ההמלצות ושיקול הדעת האנושי והרגשי נותרים באופן מלא בידי העובד הסוציאלי.

המערכת היא חלק מתשתית רחבה יותר שהוקמה במשרד הרווחה ומבוססת על ארבע שכבות מרכזיות: צ'אט ארגוני מאובטח לכלל עובדי המשרד; מרקטפלייס של סוכני AI ייעודיים לתחומי תוכן שונים, בהם נהלים לעובדים סוציאליים ומכרזים; חדרי עבודה מקצועיים ווירטואליים עם הרשאות ייעודיות לתחומים רגישים כמו ייעוץ משפטי, אנשים עם מוגבלות, עוני, אלימות וכד'; ובסוף גם חיבור למאגרי המידע ולתהליכי הליבה של המשרד, תוך שמירה על דרישות מחמירות של אבטחת מידע והגנת הפרטיות.

לצד הכלים המקצועיים, סביבת העבודה החדשה כוללת גם יכולות AI המסייעות לעבודה היומיומית של עובדי המשרד, ובהן סיכום יומי של הודעות דואר אלקטרוני, כולל אפשרות המשך דיון על המיילים, קיבוץ והצעת טיוטות לתשובות, ובהמשך צפויות להתווסף גם יכולות השחרת והתממת נתונים, חילוץ מידע ממסמכים, ניתוח קבצים ואוטומציה של משימות נוספות.

לאורך כל הפרויקט הושם דגש על שימוש אחראי בבינה מלאכותית, כאשר המערכת פועלת בסביבה סגורה ומאובטחת, התשובות שלה עוברות בקרה מקצועית, ונקבעו גבולות ברורים באשר למשימות שהבינה המלאכותית יכולה לבצע, ולכאלה שחייבות להישאר בידי אנשי המקצוע. במקביל גובשו תהליכי בקרה, ניהול סיכונים והטמעה שנועדו להבטיח שימוש בטוח ואמין בטכנולוגיה לאורך זמן.

שושי בן אהרון, סמנכ"לית טכנולוגיות ומידע במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "משרד הרווחה הוא אחד ממשרדי הממשלה עתירי המידע בישראל, המטפל במידע רגיש במיוחד ומחויב לסטנדרטים המחמירים ביותר של הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. תשתית הבינה המלאכותית שפיתחנו מאפשרת לעובדים להגיע במהירות לידע המקצועי הדרוש להם, לאתר זכויות, להאיץ תהליכי עבודה ולהפחית את העומס הבירוקרטי , וכל זאת תוך שמירה מלאה על פרטיות המידע, אבטחתו ושיקול הדעת המקצועי של העובדים הסוציאליים. מבחינתנו, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את אנשי המקצוע, אלא מחזקת אותם. כל דקה שנחסכת במשימות טכניות ובירוקרטיות היא עוד דקה שניתן להקדיש לאדם הזקוק לסיוע ולשפר את איכות השירות לציבור. כל זאת מתאפשר בזכות התמיכה והרוח הגבית של מנכ"ל המשרד, ינון אהרוני, המוביל תפיסה הרואה בטכנולוגיה בכלל, ובבינה המלאכותית בפרט, מכפיל כוח משמעותי לשיפור השירות הציבורי, לייעול עבודת אנשי המקצוע ולהעצמת היכולת לתת מענה מיטבי"

מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי: "בממשלה בינה מלאכותית משרתת יעדים מקצועיים, במקרה הזה המטרה הייתה להפחית עומס מעובדי משרד הרווחה הפרוסים בכל הארץ ולאפשר להם להתמקד במה שאף טכנולוגיה לא יכולה להחליף: הליווי המקצועי והאנושי של האנשים הזקוקים להם. הפרויקט הזה עבורנו הוא אבן דרך חשובה ובעלת פוטנציאל אימפקט חברתי גדול. לאחר שהוטמע בהצלחה במשרד הרווחה, הפרויקט מהווה מודל לחיקוי ממשלתי לדרך שבה ניתן להטמיע מערכות בינה מלאכותית בשירות הציבורי באופן אחראי, מאובטח ואפקטיבי. הידע שנצבר במהלך הפיתוח צפוי לשמש בסיס לפרויקטים דומים במשרדי ממשלה נוספים".