מאמר דעה: הנכס הלאומי שאסור לוותר עליו

כותבת המאמר: מיכל הוד-פלג, מנהלת שיווק אזורית בחברת NetApp

משאבי כוח האדם של המדינה מתוחים עד הקצה ובתחומים רבים הם אינם מספיקים למלא את המשימות הלאומיות ואת צרכי המשק. מאות אלפי אנשים- גברים ונשים מגויסים, עשרות אלפים נאלצו להתפנות ולהתנתק ממקום עבודתם. עקב כך ענפים רבים משוועים לעובדים ועובדות איכותיים ומיומנים נוספים. הגרעון בכוח אדם הולך וגדל והוא עתיד לאפיין את המשק גם כשישוב לצמיחה.

בעת הזו אי אפשר שלא להבחין במשאב לאומי אדיר שרחוק מאוד ממימוש הפוטנציאל שלו. מדובר כמובן במיליוני נשים שטרם הגיעו לשוק העבודה או כאלה שכן עובדות, אך לא מימשו את מלוא יכולותיהן ולא התקדמו לתפקידים משמעותיים במהלך הקריירה שלהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון הראשון של שנת 2022 הגיע שיעור התעסוקה של נשים ל-76.5% לעומת 89.4% בכלל האוכלוסייה ולעומת 88.9% בקרב גברים (לא כולל חרדים). אין ספק שהצטרפותן של נשים חרדיות וערביות רבות לשוק העבודה תרמה לצמיחה המשמעותית שנרשמה בשנים האחרונות. עם זאת, הדו"ח מציין את חלקן הקטן יחסית של נשים בתפקידי ניהול עם 34% בלבד מתפקידי הניהול במשק.

גם בתעשיית ההיי-טק שנחשבת למתוחכמת, מתקדמת ומיישמת גישות בינלאומיות של גיוון והכלה, המצב לא מזהיר. מכון המחקר SNPI וארגון She Codes פרסם בשנה שעברה נתונים ולפיהם שיעור התעסוקה של נשים בהיי-טק הישראלי הוא 35% בלבד, רק 29% מהן ממלאות תפקידים טכנולוגיים ו-13% בלבד הן מנכ"ליות.

מחקרים רבים חשפו את יכולותיהן הייחודיות של נשים בסביבת העבודה לרבות בתפקידי ניהול וביניהן: אינטליגנציה רגשית, אמפטיה לזולת, חתירה לאמון ושיתוף פעולה, גמישות מחשבתית, יכולת להגיב במהירות למצבים משתנים ועוד.
בעת הזו, כשישראל ניצבת בפני שורה של משימות כבירות, חובה לשלב נשים רבות נוספות במעגל העבודה ולקדם מספר גדול יותר של נשים לתפקידי ניהול בדרגים בינוניים ובכירים. הסתפקות במצב הקיים היא בבחינת בזבוז של 'משאב לאומי' שהוא מותרות שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה, לא בימי משבר ולא בימים שגרה.

פרויקטים מצליחים לשילוב נשים מהמגזר החרדי, הדרוזי והערבי בהיי-טק הגיעו להישגים מרשימים בין היתר בגלל שהכירו בשונות החברתית, התרבותית והדתית שלהן והתאימו את עצמם אליהם. יתרה מכך, בפרויקטים הללו הושגה הסכמה של מנהיגי דת לשילוב הנשים בהכשרה טכנולוגית ובתעסוקה, תחת מגבלות שונות. זה הוא לקח חשוב שיש לאמצו ולהטמיעו בפרויקטים נוספים – ולא רק בהיי-טק. הוא דורש רגישות, סבלנות ואמפתיה ומניב פרות נפלאים. לראייה, נשות המקצוע מהמגזרים הללו התחילו את הקריירה בתפקידים זוטרים ותוך שנים ספורות רבות מהן התקדמו והפכו למנהלות פרויקטים ולתפקידים בכירים נוספים.

לקח נוסף שיש ללמוד הוא שנדרש שיתוף פעולה בין-מגזרי הדוק שכולל את המגזר הממשלתי-הציבורי-הפרטי כדי להניע מספר גדול יותר של נשים לשוק העבודה בכלל ולהיי-טק בפרט. תעשיית ההיי-טק ערוכה ונלהבת לקלוט ולקדם נשים מוכשרות אך היא זקוקה לשיתוף פעולה עם הממשלה ועם המגזר הציבורי בתחומים שונים. על הממשלה לעודד לימודים טכנולוגיים לנערות בבתי הספר בכל המגזרים ולהרחיב את מעגל המצטרפות לתעשיית ההיי-טק. יש לעודד בחקיקה תעסוקת נשים, כולל הטבות שונות לנשים אחרי חופשת לידה, מענקי השתלמות ועוד – נוסף על ההטבות הייחודיות שמציעות חברות היי-טק לנשים בשלבים שונים של הקריירה. כל בעלי העניין צריכים לשקול בזהירות נדרשת יישום אפליה מתקנת במקרים שבהם היא תגדיל תעסוקת נשים מוכשרות או תקדם אותן לתפקידים בכירים.

התקופה המאתגרת שבה אנו חיים כיום מחייבת את כל בעלי העניין להתגייס ולנקוט כל צעד יצירתי כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שטמון בנכס הלאומי של נשות ישראל. אלפים מהן מצפות לכך.

אולי יעניין אותך גם :